המעי הגס, החלחולת, ופי הטבעת
המעי הגס (קולון), החלחולת (רקטום) ופי הטבעת (אנוס) הם חלקים ממערכת העיכול. הם יוצרים צינור ארוך ושרירי הנקרא ביחד המעי הגדול (large bowel). המעי הגס (קולון) מתחיל לאחר סיום המעי דק, ואורכו כמטר וחצי. אחריו מתחיל החלחולת (רקטום) ואורכו כ-15 ס"מ, ואילו פי הטבעת (האנוס) הוא ה4-5 ס"מ האחרונים דרכם יוצאים היציאות. הקולון מחולק למספר חלקים: הצקום (האזור שממש ליד החיבור עם המעי הדק), המעי הימני (עולה), רוחבי, שמאלי (יורד), וסיגמא. המעי הגס הימני והשמאלי יחסית מקובעים למקומם ואילו הרוחבי והסיגמא ניידים יחסית.
מזון מעוכל חלקית נכנס למעי הגס מהמעי הדק. המעי הגס סופח מים וחומרים מזינים מהתוכן שעובר בו והופך את השאריות לצואה. השרירים בדופן של המעי מתכווצים בצורה מתואמת שדוחפת את התוכן קדימה לכיוון פי הטבעת. ככל שהתוכן מתקדם במעי הוא הופך למוצק יותר. כאשר צואה נכנסת לרקטום, הוא הופך רפוי יותר ומאפשר אגירה של הצואה עד לזמן שבו מתאים ללכת לשירותים ולהעביר יציאה. פי הטבעת (האנוס) סגור רוב הזמן ומונע מהצואה לצאת עד לשלב היציאה בו הוא מתרפא ומאפשר לצואה לעבור.
סרטן המעי הגס והרקטום
סרטן המעי הגס והרקטום הינו הסרטן השלישי הכי שכיח בגברים ובנשים. קרוב ל-1 מתוך 20 אנשים יפתחו סרטן זה במהלך חייהם. למעלה מ-90% מהמקרים החדשים מאובחנים מעל גיל 50.
גורמי סיכון כוללים בין היתר:
- גיל: רוב הסרטנים הללו מאובחנים בגיל המבוגר.
- היסטוריה אישית ומשפחתית של פוליפים המעי הגס.
- היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס (במיוחד הורים או אחים).
- רקע של מחלות דלקתיות של המעי דוגמת מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית.
- היסטוריה אישית של סרטן השד, הרחם או השחלות.
מניעה
סרטן המעי הגס ניתן למניעה במקרים רבים. כמעט כל מקרי סרטן המעי הגס מתפתחים מפוליפים. פוליפים הינם גידולים שפירים קטנים שנוצרים ברירית (החלק הפנימי של צינור המעי) ע"י גדילה לא מבוקרת של תאים. איתור והסרה של פוליפים באמצעות קולונוסקופיה מפחיתה משמעותית את הסיכון לסרטן המעי הגס.
ההמלצות לבדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס מבוססות על היסטוריה רפואית ומשפחתית. ככלל מומלץ לכל אדם בארץ מגיל 50 לבצע בדיקות קולונוסקופיה. באנשים בסיכון מוגבר (רקע משפחתי וכו') יתכן גם בדיקות בגילאים צעירים יותר.
יש ראיות לכך שהמזון שאנו אוכלים משחק תפקיד משמעותי במניעת סרטן המעי הגס. תזונה עשירה בסיבים (דגנים מלאים, פירות, ירקות ואגוזים) ודלה בשומן, חנקות ובשרים מעובדים עשויה לסייע במניעת סרטן המעי הגס.
תסמינים
סרטן המעי הגס בשלבים המוקדמים הוא בדרך כלל ללא תסמינים (אסימפטומטי) והוא מזוהה במסגרת בדיקות סקר דוגמת קולונוסקופיה.
תסמינים של סרטן המעי הגס כוללים:
- שינוי בהרגלי היציאות: עצירות, שלשול, שינוי בתדירות, שינוי בצורת היציאה (יציאות דקות כמו עפרון)
- דימום מפי הטבעת. יכול להיות אדום בוהק, יתכנו קרישי דם, ודם כהה מאד.
- כאבי בטן או אגן מתמשכים ונפיחות של הבטן
- ירידה בלתי מוסברת משקל.
- אנמיה
- בחילה או הקאות
- עייפות וחולשה
חשוב לציין כי בעיות בריאות נפוצות אחרות יכולות לגרום לתסמינים דומים. לדוגמה, טחורים הם סיבה נפוצה לדימום רקטלי, אך אינם גורמים לסרטן המעי הגס.
הערכה ראשונית וקביעת שלב הגידול
הערכה ראשונית תכלול:
היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית
קולונוסקופיה: בדיקה של המעי הגס כולו עם צינור ארוך, דק וגמיש עם מצלמה ואור בקצה (קולונוסקופ). במהלך הבדיקה מבוצעת ביופסיה (לקיחת דגימה קטנה) כך שניתן יהיה לצפות בהן תחת מיקרוסקופ כדי לאבחן את סוג הסרטן.
יש חשיבות לנסות ולהעריך את סוג הגידול (ביופסיה) והשלב הקליני שלו (כמה התפשט מקומית ולשאר הגוף) טרם ההחלטה על הטיפול.
הערכת השלב הקליני (התפשטות הגידול)
לרוב מבוצעת בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של החזה, בטן, ואגן שעוזרת לזהות התפשטות של הגידול למקומות אחרים.
במצבים מסויימים (בעיקר כאשר יש חשד גבוה להתפשטות הגידול למקומות אחרים בגוף) יתכן ותישלח לבדיקת פט סיטי (PET CT) בה באמצעות שימוש בחומר רדיואקטיבי בשילוב עם CT רגיל ניתן לזהות אזורים פעילים של הגידול בגוף.
בדיקת דם לסמני סרטן (ובהם CEA). הסמנים עשויים להיות גבוהים אם הסרטן קיים.
במקרה של סרטן ברקטום (חלחולת) בקרבת פי הטבעת לרוב מבוצעת גם הדמייה מוכוונת שמסייעת להעריך התפשטות מקומית של הגידול. MRI אגן או אולטראסאונד אנדוסקופי יכולים לסייע להעריך האם הגידול פרץ את דופן המעי, מהי קירבתו לאיברים סמוכים, והאם מעורבות קשריות לימפה.
במצבי חירום דוגמת חסימת מעיים או התנקבות של המעי לעיתים מבוצע הניתוח גם ללא בירור מלא.
לאחר הניתוח, עם קבלת תוצאת הבדיקה המיקרוסקופית של מה שהוצא בניתוח יתכנו שינויים בשלב הגידול.
טיפול ניתוחי
ניתוח להסרת סרטן המעי הגס נדרש כמעט תמיד לריפוי מלא. הגידול וקשרי הלימפה מוסרים, יחד עם חלק קטן של המעי הגס התקין משני צדי הגידול. לרוב לאחר הכריתה מבוצע חיבור מחדש של שתי קצוות המעי.
סטומה היא פתח שנוצר בניתוח המחבר חלק מהמעי לעור בדופן הבטן. פעולה זו, הנעשית באחוז קטן מהניתוחים, מבוצעת כאשר יש סיכוי גבוה שהחיבור המחודש לאחר הכריתה לא יצליח.
חלק גדול מהניתוחים כיום ניתנים לביצוע בשיטות זעיר פולשניות (לפרוסקופיה או רובוט). בניתוח זעיר פולשני המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (בדרך כלל בגודל 5-12 מ"מ) במקום חתך אחד גדול. עבור רוב הניתוחים המערבים מעי גס נדרשים 4-5 חתכים קטנים. דרך החתכים מוכנסים צינורות קטנים הנקראים טרוקרים לתוך חלל הבטן וגז מוזלף דרכם כדי לנפח את הבטן ובעצם להרים את דופן הבטן מאיברי הבטן ולאפשר חלל לעבודה. דרך אחד הטרוקרים מוכנסת מצלמה המורכבת על צינור מתכתי דק (נקרא לפרוסקופ) כדי להסתכל לתוך הבטן. דרך הטרוקרים האחרים מוכנסים מכשירי עבודה שונים שפותחו במיוחד עבור הניתוחים הזעיר פולשניים והמחליפים את ידי המנתח ומכשירים כירורגיים מסורתיים. במידה ומבוצעת כריתה של מעי לרוב מבוצע חתך אחד מעט גדול יותר של כ5-7 ס"מ שדרכו מוציאים את הרקמה שנכרתה. היתרונות העיקריים של ניתוח זעיר פולשני הם גודל חתכים קטן יותר והתאוששות והחלמה מהירה יותר.
המנתח שלך ידון עמך על האפשרויות השונות לפני הניתוח ויחליט על הגישה האופטימלית ביותר בשבילך.
טיפול כימוטרפי
כימותרפיה עשויה להיות מוצעת לפני או אחרי הניתוח, בהתאם לשלב הסרטן. בסרטן הרקטום (חלחולת) תיתכן גם קרינה. בחלק מהמקרים (בעיקר בסרטן גרורתי) ניתן לעיתים גם טיפול ביולוגי/אימונולוגי.
מעקב לאחר הניתוח
מעקב לאחר הטיפול בסרטן המעי הגס הינו חשוב מאד. גם כאשר נראה שהסרטן הוסר לחלוטין, המחלה עשויה לחזור. המעקב יכלול בדיקות תקופתיות של רופא בתוספת בדיקות דם, הדמייה וקולונוסקופיות. התכיפות וסוג המעקב יקבע לפי שלב המחלה.
האם ניתן להחלים מסרטן המעי הגס?
סרטן המעי הגס הוא גידול ממאיר, וישנם מקרים בהם הגידול חוזר או מתפשט במידה כזו שאינה ניתנת לריפוי. כאשר הגידול נכרת בשלביו הראשונים, סיכויי הריפוי המלא גבוהים. גם כאשר הגידול מתגלה בשלבים מתקדמים הטכנולוגיות והתרופות העכשיויות מאפשרות ריפוי באחוזים לא מבוטלים, הארכת חיים משמעותית וכן שמירה על איכות חיים.