פיסטולה / אבצס אנאלי

הטיפול בפיסטולה יכלול כמעט תמיד ניתוח.

פיסטולוטומיה: בחולים רבים הפיסטולה היא פשוטה (מעורבות מינימלית של שריר הסוגר), אז ניתן לבצע פיסטולוטומיה. בהליך זה מתבצעת פתיחה של הרקמה מעל הפיסטולה בין הפתח החיצוני לפתח הפנימי לכיוון העור. זה מאפשר ריפוי מבפנים החוצה מה שיצור צלקת במקום תעלה. הניתוח עשוי לדרוש חלוקת מקטע קטן של שריר הסוגר. פיסטולוטומיה הינו ניתוח מצויין עם שיעורי הצלחה גבוהים וארוכי טווח של למעלה מ92%. שיעור הצלחה גבוה זה חייב להיות מאוזן, עם זאת עם הסיכון לפגיעה בשליטה בסוגרים עם חיתוך שריר הסוגר האנאלי. לרוב ניתן לחתוך כמות קטנה של שרירים בצורה בטוחה מבלי להתפשר על השליטה בסוגרים.

במקרים של מטופלים עם פיסטולה עמוקה או מורכבת ישנן מספר אפשרויות שמטרתן לטפל בפיסטולה מבלי לפגוע בסוגר. יחד עם זאת יש להדגיש שבכל הפעולות תמיד יש סיכון קטן לפגיעה בשליטה בסוגרים. מומלץ לעבור את הטיפול בידיים של מומחה לניתוחים קולורקטאלים ופרוקטולוגיה המנוסה בתחום שיכול לבחור את האופציה הטובה ביותר למטופל:

סיטון לניקוז: הכנסת צינור גומי (או חומר אחר בלתי ספיג) דרך הפתח החיצוני של הפיסטולה אל הפתח הפנימי והחוצה מפי הטבעת. שתי קצוות הגומיה נקשרות בחוץ ובכך יוצרים טבעת סביב פי הטבעת המערבת את תעלת הפיסטולה. המצאות הסיטון שומרת את התעלה פתוחה ולא מאפשרת לזיהום להצטבר ובכך מאפשרת לדלקת להתפוגג וליצור צלקת מוצקה לאורך תעלת הפיסטולה. הסיטון יכול להשאר מספר שבועות עד לביצוע ניתוח נוסף דוגמת LIFT, ובמקרים מסויימים (לדוגמא במחלת קרונס) ניתן להשאירו אפילו במשך שנים.

סיטון חותך: בטכניקה זו מכניסית את הסיטון כפי שתואר לעיל. אך בנוסף מבצעים הידוק הדרגתי שלו כך שלאט לאט חותך ומקרב את התעלה עד לעור מה שמאפשר הצטלקות הדרגתית של השריר ללא חיתוך כולו בפעם אחת. שיטה זו מקטינה מאד את הסיכון לפגיעה בשליטה בסוגרים, אך כרוכה במספר ביקורים במרפאה אחת ל1-2 שבועות לטובת הידוקים עד יציאת הסיטון.

דבק ביולוגי / פקק: בניתוח זה מכניסים דבק מיוחד או פקק לתוך התעלה האוטם אותה ומעודד את הריפוי. היתרון בגישה זו הוא סיכון נמוך ביותר לפגיעה בשרור הסוגר, וחזרה מהירה לפעילות לאחר הניתוח. אולם שיעור החזרה יותר גבוה מאשר בחלק מהטכניקות האחרות.

מתלה קידום אנדואנאלי: ניתוח השמור בדרך כלל לפיסטולות מורכבות או עבור מטופלים עם סיכון מוגבר לסבול מבריחת צואה לאחר פיסטולוטומיה מסורתית. בהליך זה, הפתח הפנימי של פיסטולה מכוסה על ידי רקמה בריאה, מקומית בניסיון לסגור את נקודת המוצא של הפיסטולה. שיעורי הישנות דווחו עד 50% מהמקרים.

ניתוח  LIFT (קשירה של תעלת הפיסטולה בין השרירים). בניתוח זה הפיסטולה מחולקת במישור שבין שרירי הסוגר הפנימי והחיצוני מבלי לחתוך את השרירים. יש לו שיעור הצלחה דומה של מתלה קידום אנדואנאלי.

מצבים מסוימים כגון מחלת קרוהן, ממאירות, מצב אחרי קרינה, עישון, וניסיונות קודמים לתקן, מגדילים את הסבירות לכשלון. ניתן לבצע את רוב הניתוחים בהרדמה כללית על בסיס אשפוז יום.